|     |  

 



חיפוש :

תסמונת המעי הרגיז (IBS) והטיפול התזונתי LOW FODMAP

מהי תסמונת המעי הרגיז? לא מדובר במחלה אלא בתסמונת שבאה לידי ביטוי בכאבי בטן, נפיחות בבטן, גזים במערכת העיכול במעי הדק והגס, שינויים בתנועת המעיים וכתוצאה מכך שלשול או עצירות.


יש מספר סיבות למעי רגיז, רובן לא ידועות. בין הסיבות הידועות:


א. רגישות יתר של מערכת העצבים המקשרת בין המעי למוח ובין המוח למעי

ב. מבנה שונה של פלורת המעיים של אדם עם מעי רגיז בהשוואה לאדם ללא מעי רגיז (בכמות ובמגוון).


כתוצאה מכך, יש ריבוי גזים במערכת העיכול הגורמים למעי להתרחב (להתנפח) ובגלל רגישות היתר זה מתורגם לכאב (אצל אדם ללא מעי רגיז המצב יתורגם לאי נוחות נפיחות או הרגשת מלאות), לעיתים הגזים נכלאים במעי כתוצאה מתנועה איטית של המזון במעי, הדבר גורם לכאבי בטן עזים.


את תסמונת המעי הרגיז צריך לאבחן רופא אחרי שפסל אפשרות של מחלה אחרת עם אותם תסמינים:

1. קרוהן

2. קוליטיס

3. צליאק

4. חוסר יכולת לספוג בחזרה לגוף חומצת מרה, במקרה כזה החומצה מגיעה למעי הגס וגורמת לתסמינים.

5. חוסר באנזימי לבלב.

6. אנדומיטריוזיס (מחלה גניקולוגית).

כאמור, מחלות אלו גורמות לתסמינים זהים למעי רגיז והן יותר חמורות וצריך לטפל בהן. האבחון יעשה ע"י רופא המשפחה, גאסטרואנטרולוג או גניקולוג (במקרה של אנדומיטריוזיס).


כשהוברר שאין אף אחת מהמחלות האלו, יכול הרופא (גאסטרו) לאושש קיום מעי רגיז,

כאמור אין כיום בדיקה לאשר קיום מעי רגיז, והדבר נעשה ע"י מס' קריטריונים (רומא IV ): כאב בטן שנימשך לפחות יום בשבוע למשך 3 חודשים.


קיימים ארבעה תת סוגים של מעי רגיז:

1. מעי רגיז המקושר לשילשול

2. מעי רגיז המקושר לעצירות

3. מעי רגיז מעורב

4. מעי רגיז שלא ניתן לקטלג

למעי רגיז יש מס' גישות טיפוליות: טיפול תרופתי, דמיון מודרך, טכניקות להרגעה (נשימות סרעפתיות), וטיפול תזונתי כשהמוביל הוא דיאטת LOW FODMAP, (אפשר וכדאי לשלב בין הטיפולים השונים).


מהי דיאטת פודמאפ?

השם פודמאפ הוא למעשה ראשי תיבות:


F - FERMANTABLE


O - OLIGOSACCHARIDES


D - DISACCHARIDES


M - MONOSACCHARIDES


A - AND


P - POLYOLS


בתרגום חופשי מדובר בקבוצה של פחמימות קצרות שרשרת שנספגות באופן חלקי או שלא נספגות כלל במעי הדק, הן מגיעות למעי הגס ושם הן תוססות ע"י חיידקי המעי. תוצר הלוואי של תסיסה זו הם גזים מסוג מימן, דו תחמוצת הפחמן ופרופאן. גזים אלו גורמים למעי להתרחב ולגרום לכל אותם סימפטומים.


לתסיסה זו יש גם פן חיובי וחיוני: היווצרותן של חומצות שומן קצרות שרשרת שאין אפשרות אחרת לקבל אותן. לחומצות השומן האלה מיחסים הגנה על המעי ממחלות ואפילו הגנה מפני סרטן המעי.


מה הם אותם פחמימות?

א. אוליגוסכרידים: זוהי קבוצה של סוכרים קצרי שרשרת, בין 3-10 מולקולות, שאינן מתעכלות במעי הדק אצל כל בני האדם. לבני האדם אין את האנזים שיפרק אותם ליחידות סוכר בודדות ולכן הן מגיעות למעי הגס ושם מתעכלות ע"י חיידקי המעי ונוצרים גזים.


ב. די סכרידים: בעלות 2 יח' סוכר כדוגמת הלקטוז (סוכר החלב) המורכב מ גלוקוז וגלקטוז. יש אנשים שחסרים   את האנזים לקטז הדרוש לפרק את הקשר גלוקז+גלקטוז כדי שיספג. ללקטוז יש תכונה אוסמוטית והוא סופח נוזלים למעי וגורם לנפיחות ואצל אנשים עם מעי רגיז גורם לכאבים. אם הוא לא נספג ונשפך למעי הגס, הוא   גורם לשילשולים (בגלל התכונה האוסמוטית שלו).


ג. מונו סכרידים: פרוקטוז (סוכר הפירות). חד סוכר שניספג באיטיות במעי דרך משאבות (טרנס ממברנס) ייחודיות   שמיועדות רק לספיגת פרוקטוז, יש אנשים שבאופן טבעי חסרים משאבות אלו ואז הספיגה לא מלאה. גם הפרוקטוז אוסמוטי וגם הוא מושך נוזלים למעי. הפרוקטוז מושך נוזלים ללא קשר לספיגה שלו וגם הוא גורם לכאבי בטן וכשהוא מגיע למעי הגס יוצר גזים.


ד. פוליאולים סוכרים אלכוהוליים: מניטול וסורביטול. גם הם לא נספגים וכשמגיעים למעי הגס הם תוססים.


 

בשנת 2005 הוצגה לראשונה לעולם דיאטת ה- FODMAP . הדיאטה פותחה באוניברסיטת מונאש אשר במלבורן אוסטרליה אחרי שנים של מחקר, הדיאטה הראתה שיפור משמעותי בתסמיני המעי הרגיז ועלייה באיכות החיים בכ-80 אחוז מהפציינטים,


אבל אליה וקוץ בה, הסוכרים האלו נימצאים בכל עולם הצומח, והימנעות מהם תביא מהר מאד לחוסרים בחומרי הזנה (נוטריאנטים), ולכן יש פרוטוקול איך ליישם את הדיאטה. בשלב ראשון, המנעות מכל המזונות הנחשבים טריגרים (גורמי סימפטומים), בשלב שני הצגה מחדש של כל המזונות לברור מה וכמה יכול הפציינט לסבול (אצל כל אחד יש סף רגישות שונה), והשלב השלישי - התאמת דיאטה לאורך זמן וללא חוסרים תזונתיים.


למטרה זו פותחה במונאש שיטת הרמזור. 3 דרגות של מזון:


צבע ירוק - ניתן לצרוך ללא חשש,

צבע כתום - ניתן לצרוך בכמות קטנה,

צבע אדום - לא ניתן לצרוך ללא סימפטומים,


הדיאטה מנוהלת כך: בין שבועיים לשישה שבועות צורכים רק מזון ירוק, אם יש שיפור עוברים לשלב ב,   ומתחילים להוסיף לתזונה את המזונות האסורים לפי סדר מסויים, כל אחד בניפרד. כשיש אינדיקציה בונים דיאטה שתתאים לאדם.


כמו שכבר הוזכר קודם, לכל אדם יש את סף הסבילות שלו, דיאטת פודמאפ תפורה לכל אחד ואחד בנפרד, מכיוון שיש סיכון גדול להתפתחות חוסרים תזונתיים. יישום הדיאטה ללא פיקוח איש מקצוע יכולה להביא להרס פלורת המעיים, מאחר ובדיאטה זו כמעט ולא צורכים סיבים תזונתיים, שהם מצע הגידול של החיידקים הטובים. כשעושים דיאטה לבד יש נטייה "לעגל פינות" ולהימנע ממאכלים שגרמו לסימפטומים ולא לנסות להחזירם לתזונה דבר שיכול להביא לחוסרים תזונתיים. הדיאטה חייבת להיעשות ע"י אדם שמכיר את רזי הדיאטה והוא מוסמך ע"י אוניברסיטת מונאש ליישום הדיאטה.


כותב המאמר אליעזר כהן מוסמך ע"י אוניברסיטת מונאש ליישום דיאטת פודמאפ

טואול בניית אתרי אינטרנט